Tokio Hotel - The Official Israeli Forum
 
אינדקסCalendarFAQחיפושהרשםרשימת חבריםקבוצות משתמשיםהתחבר

Share | 
 

 "החיים לדוגמא"-פרק 21 [אחרון] עמ' 16

צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא Go down 
לך לעמוד : Previous  1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10
מחברהודעה
Tokio Hotel

avatar

Female
מספר הודעות : 809
Registration date : 18.08.07

הודעהנושא: Re: "החיים לדוגמא"-פרק 21 [אחרון] עמ' 16   Wed Oct 17, 2007 3:34 pm

את לא חייבת ליגמור כאן ....
כשאני חושבת על זה עכשיו יותר עמוק .. זה באמת עצוב ...
תעשי שאני עשיתי לו הנשמה מפה לפה והוא קם לתחיה XDDDD
סתם סתם ...
עכשיו רצינית לגמריי ...
אני עשיתי סיפור שהדמות הראשית (בת כמובן)
קמה לתחיה ביפן (הריי הם רצו להופיע בטוקיו , לא ?)
וביפן יש גם מיקדשים וכוהנים (אני אוהבת את הבגד של הכוהבנות ^^)
אז כוהן "דגול" הקים לתחיה את ביל D :
ככה פחות או יותר אני עשיתי ....
סך הכל .. קם לתחיה D :
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
ספיר. D:

avatar

Female
מספר הודעות : 497
Age : 24
Registration date : 18.08.07

הודעהנושא: Re: "החיים לדוגמא"-פרק 21 [אחרון] עמ' 16   Wed Oct 17, 2007 11:56 pm

אבל זה לא הפרק האחרון . יש עוד . אני פשוט לא מפרסמת כאן כי לא מגיבים \:
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
ספיר. D:

avatar

Female
מספר הודעות : 497
Age : 24
Registration date : 18.08.07

הודעהנושא: Re: "החיים לדוגמא"-פרק 21 [אחרון] עמ' 16   Fri Oct 19, 2007 5:36 pm

בנות אני לא שמה את הפרק האחרון . \:
כבר סיימתי ת'סיפור הזה והתחלתי חדש עם לוליטה ,
אז אני כבר לא אמשיך לשים כאן פרקים .
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
Burn Your Friends XD



Female
מספר הודעות : 2564
Age : 23
Registration date : 31.08.07

הודעהנושא: Re: "החיים לדוגמא"-פרק 21 [אחרון] עמ' 16   Fri Oct 19, 2007 9:44 pm

אוו שימי פה את הסיפוור החדש XP
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
ספיר. D:

avatar

Female
מספר הודעות : 497
Age : 24
Registration date : 18.08.07

הודעהנושא: Re: "החיים לדוגמא"-פרק 21 [אחרון] עמ' 16   Mon Oct 22, 2007 3:17 am

אני שמה ת'פרק האחרון וזהו .
כי אי אפשר להשאיר ככה XD
אתן לא חייבות להגיב \:
= = = = = = = = = =


פרק 21 – פרק אחרון.





בפרק הקודם:

"זה לא מה שביל היה רוצה." אמרתי לעצמי.

לבשתי את הפיג'מה שלי.

זאת שהייתה עליי כשביל חיבק אותי בפעם האחרונה.

עצמתי את עיניי, וכ"כ רציתי שביל יהיה כאן, לידי.

שיחבק אותי, כמו בפעם האחרונה.

שילטף אותי, וילחש לי באוזן שהוא אוהב אותי.

'ביל, אתה כל כך חסר.' חשבתי לעצמי, ונרדמתי.

-------------------

התעוררתי מוקדם בבוקר.

הייתי עייפה. העיניים שלי היו נפוחות מרוב בכי.

'אני נראית נורא' חשבתי לעצמי.

טוב, לפחות זה תואם לאיך שאני מרגישה.

נזכרתי במה שביל אמר לי לפני שהוא..הלך.

אני צריכה לבדוק איכשהו אם אני בהיריון ..

התקשרתי לזאקי.

"הלו?" שמעתי את קולו של זאקי.

הוא בטוח כבר שמע כל מה שקרה.

"זאקי? אממ, זאת יסמין.." אמרתי.

"כן.. אני מניח שאני לא צריך לספר לך את החדשות נכון?" הוא שאל.

"לא." אמרתי.

"אז, מה רצית ?" הוא שאל.

די התביישתי לבקש ממנו את זה .

"אממ, בלי הרבה שאלות . לפני שביל-" התחלתי. לא יכולתי להגיד את המילה "מת." פשוט לא יכולתי.

"מה?" הוא שאל.

"לפי שביל.. מת." אמרתי.

"כן..?" הוא שאל.

"הוא ביקש ממני להתקשר אליך ולבקש ממך ללכת לקנות לי .. אמ , ערכה לבדיקת היריון." אמרתי, והייתי כל כך נבוכה באותו הרגע.

"בסדר, אני אביא לך אותה עד השעה 10." הוא אמר.

"אוקיי, תודה רבה. ביי." אמרתי.

"להתראות" הוא אמר לי, וניתק.

הלכתי לחדר של טום.

פתחתי את הדלת.

הוא עדיין ישן.

סגרתי את הדלת, והלכתי להכין לי איזה משהו לשתות.

-----------------

"באמת תודה שעשית את זה.." אמרתי לזאקי.

"אין על מה, בהצלחה." אמר לי ויצא מהדלת.

'טוב יסמין, הנה. יש לך ערכה . לכי תעשי את זה כבר.' חשבתי לעצמי.

התחלתי ללכת לכיוון השירותים.

'לא, תחזרי.' חשבתי לעצמי.

אני כל כך מפחדת ..

'ביל, למה אתה לא פה כדי לעזור לי?' חשבתי לעצמי, והמשכתי להתקדם לכיוון השירותים.

-----------------

ישבתי וחיכיתי לתוצאה.

הלב שלי דפק כל כך חזק.

לא יודעת מה רציתי בכלל .

לא יודעת מה יקרה אם זה יהיה חיובי.

רק רציתי שהכל יהיה בסדר.

שהכל יחזור להיות כמו שהוא היה.

שביל יהיה כאן, ויגדל איתי את הילד שאולי יש לי בבטן עכשיו.

עברו כמה דקות, ולא העזתי להסתכל.

'את חייבת להסתכל.' חשבתי לעצמי.

לקחתי את הערכה, וללא רצון הסתכלתי.

הכל נעשה שחור.

לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.

איך אני אגדל ילד בלי אבא?!

-----------------

נכנסתי בוכה לחדר של טום.

הוא כבר לא ישן, אך נראה כאילו התעורר לפני 10 דקות.

"טום.." לחשתי, בעודי בוכה.

"יסמין? מה קרה?" הוא שאל.

"אני..אני בהיריון." אמרתי.

"מה?! אבל איך?! אנחנו.. אנחנו נזהרנו." הוא אמר לי.

"לא ממך! מביל.." אמרתי.

"לא השתמשתם באמצעים?! כלום?!" שאל טום והרים את קולו.

"מסתבר שלא.." אמרתי.

טום התעצבן.

"איך את מתכוונת לגדל ילד ככה? לבד? בלי אבא ?! " טום אמר ונלחץ.

"אני..אני לא יודעת. אני רוצה אותו. הוא הילד שלי ושל הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם. אבל, איך אני אגיד לו שאבא שלו-" התחלתי להגיד. שוב לא יכולתי להגיד את המילה "מת".

"שאבא שלו מה?" שאל טום.

"שאבא שלו מת לפני שהוא נולד בכלל." אמרתי.

"אני באמת לא יודע. רק אל.. אל תבקשי ממני להגיד שאני האבא." אמר טום.

"ולמה שאני אעשה את זה?" שאלתי.

"לא יודע.." ענה.

---------------

הלכתי לחדר של ביל.

הרגשתי צורך.

"ביל.. ראית? יש לנו ילד.." אמרתי לעצמי.

"אני מקווה שהוא יהיה יפה כמוך .." אמרתי.

אם זה יהיה ילד, אני חושבת שאני אקרא לו בשמך. ביל.

זה יהיה הזיכרון הכי טוב ממך.

הילד שלך נמצא עכשיו אצלי בבטן ..

ואתה לא פה כדי לדעת.

כשהילד שלנו יגדל, אני אספר לו הכל.

אני אספר לו על איך הכרנו, ומי היית בכלל.

אני אספר לו איך הסיגריות הרגו אותך.

אני מקווה שהוא לא יעשה את אותה הטעות.

אני אספר לו שטוקיו הוטל התפרקו רק בגלל שמתת.

אני אהיה אמא למופת.

ככה שאפילו אתה תוכל להתגאות בי, מלמעלה.

נשכבתי על המיטה, ונגעתי בבטן.

"איפה אתה,ביל?" לחשתי , והתחלתי לבכות.

---------------

"יסמין?" שמעתי.

"כן?" השבתי.

"אני יוצא לכמה זמן .. אני אחזור יותר מאוחר." טום אמר לי.

"בסדר.." אמרתי לו.

"את תהיי בסדר כאן, נכון?" טום אמר והתקרב אליי.

"כן.." אמרתי בשקט.

טום חיבק אותי.

"אתה לוקח את האוטו?" שאלתי אותו.

"לא, אני הולך לגיאורג ואנחנו נוסעים לאנשהו עם האוטו שלו." הוא אמר לי.

"בסדר, תהיו זהירים" אמרתי לו.

"מבטיח" אמר לי טום, ונשק לי במצח.

ברגע שטום יצא מהדלת, הייתה לי הרגשה לא טובה.

לא יודעת מה זה היה.

פחדתי להיות לבד בבית.

לא רציתי.

לקחתי את המפתחות של האוטו, ויצאתי מהבית.

החלטתי שאני הולכת לאופיר.

העזיבה הפתאומית שלה.. לא מצאה חן בעיניי.

----------------

מנקודת המבט של טום:

הייתי בדרכי לגיאורג.

הלכתי בדרך נורא מוזרה, כדי שאף אחד לא יתקל בי ברחוב.

חשבתי על ביל.

ביל הראה לי את הדרך הזאת, כשהיינו יותר קטנים.

חשבתי על In die nacht .

ירדה לי דמעה.

מחיתי אותה, והמשכתי בדכי.

דפקתי בדלת .

"מי זה?" שאל גיאורג.

"טום." עניתי.

גיאורג פתח את הדלת.

"אה היי. מה שלומך?" שאל גיאורג.

"לא יכול להיות יותר גרוע." עניתי.

"מה איתך?" המשכתי ושאלתי.

"גם, משהו כזה." הוא ענה לי.

"הולכים?" שאלתי.

"הבאת את התמונה ?" הוא שאל.

"כן." עניתי.

אז רק לספר לכם על מה אנחנו מתכוונים לעשות.

כמה שקשה לנו, אנחנו מבינים גם עד כמה קשה ליסמין.

החלטנו לקחת תמונה של כולנו ביחד.

שלי, של ביל , שלה , של גיאורג ושל גוסטאב .

רצינו להגדיל אותה, ולתת לה במתנה.

הוספנו לזה פתק קטן, שבו היה כתוב :

"כדי שתדעי, שכולנו כאן ביחד.

גם אם אחד חסר."

קצר וקולע. הכי נוגע ללב.

"יאללה, בוא ניצא" אמר גיאורג.

"אני נוהג?" שאלתי.

"נו טוב, שיהיה. תיזהר על האוטו . הוא שלי!" אמר לי גיאורג.

"בסדר בסדר" אמרתי, ושנינו נכנסנו לאוטו.

-----------------

מנקודת המבט שלי (יסמין) :

'היא יודעת בכלל שביל.. מת?' חשבתי לעצמי, והלב כאב.

לא ידעתי איך לספר לה את זה.

חשבתי איך אני אגיד לה.

רציתי לשאול אותה מה הסיבה האמיתית לכך שהיא עזבה את טום.

רציתי לספר לה על ההריון.

כל כך רציתי מישהי שתהיה חברה טובה.

אך אופיר הלכה עוד לפני שהתחברנו.

הייתי כל כך שקועה במחשבות ..

------------------

הצומת. הצומת בה ביל התנגש בי.

הצומת שבזכותה הכרתי את האהבה שלי.

'הצומת הזאת מביאה לי מזל' חשבתי.

------------------

מנקודת המבט של טום:

"טום, תיזההרר !!! " צעק גיאורג.

עוד לפני שהצלחתי לעשות משהו, התנגשתי במכונית אחרת.

למזלנו, לא קרה לנו כלום , אבל בטח אני אמות בגלל מה שעשיתי לאוטו של גיאורג ..

-----------------

מנקודת המבט שלי (יסמין) , 2 דקות לפני התאונה :

הבחנתי במכונית מתקרבת לעברי.

היא התקדמה מהר.

לא הספקתי לעשות כלום.

הבנתי מה הולך לקרות.

פלאשבקים עלו במוחי.

"ביל, אני באה." אמרתי.

וזה הדבר האחרון שזכיתי להגיד.

-----------------

מנקודת המבט של טום:

יצאתי מהאוטו בטיל.

רצתי לעבר המכונית השניה.

"גיאורג! תתקשר למישהו!" צעקתי לו.

"למי?!" הוא צעק לי בחזרה.

"למשטרה, לאמבולנס.. משהו!" צעקתי עליו.

זיהיתי את המכונית.

'למה המכונית הזאת מוכרת לי?' חשבתי לעצמי.

לא. זה לא יכול להיות.

זאת.. יסמין .

"יסמין!!!!" צעקתי.

"מה עשיתי ?! מה עשיתי?! טום מה עשית חתיכת אידיוט!!" צעקתי על עצמי, וכולם הסתכלו עליי.

האמבולנס הגיע.

"אתם חייבים להוציא אותה משם!" צעקתי עליהם.

"ילד תתרחק מכאן." אמרו לי, ודחפו אותי משם.

רצתי לגיאורג.

"גיאורג גיאורג מה עשיתי גיאורג! זאת יסמין!" צעקתי.

"אתה רציני?!" הוא שאל.

"כן! אם היא תמות אני לא יודע מה אני אעשה!" אמרתי.

"לא..לא.. לא נכון." המשכתי את דבריי.

"מה קרה?!" שאל גיאורג, לחוץ גם הוא.

"היא בהיריון! זה מה שקרה. התינוק שלה מביל.." אמרתי בשקט.

"טום מה עשית?" אמר לי גיאורג.

"אני כל כך מטומטם! אני לא הייתי צריך לנהוג. אני כל כך מטומטם.." אמרתי.

רצתי בחזרה לעבר האמבולנס.

"אתם יודעים מה קרה לה? היא חייה?" שאלתי בלחץ.

"אתה קשור אליה?" שאלו אותי.

"אני.. אח של, ביל קאוליץ.הייתי." אמרתי.

"ואתה חושב שזה יעזור לך?" שאלו אותי.

"לא, אתם לא מבינים. היא הייתה חברה שלו." אמרתי.

"הייתה?" שאלו אותי בחשדנות.

"ריכולים זה לא מה שמשנה עכשיו נכון?! זה עניין של חיים או מוות." צעקתי.

"היא חייה או לא?!" צעקתי.

"מותה נקבע על המקום." ענו לי, בצער.

"מו.. מותה?" התקשיתי להגיד.

"הפגיעה הייתה מאוד חזקה. אין מצב שמישהו היה יוצא ממנה בחיים." אמרו לי.

התיישבתי על המדרכה.

החזקתי את ראשי בידיי.

"אני הרגתי אותה.. אני הרגתי אותה.." אמרתי לעצמי פעם אחר פעם.

לפתע גיאורג בא אליי.

"אתה לא עולה על האמבולנס?" הוא שאל.

"לא. הספיק לי אמבולנסים ושטויות." אמרתי.

"אוקיי. אני אלך." אמר לי, והלך משם.

אני הרגתי את החברה הכי טובה שלי.

אני הרגתי את זאת שביל אהב.

הוא לא יסלח לי בחיים.

"ביל.. אתה שומע?" אמרתי בשקט.

"אני מצטער ביל. אני מצטער." אמרתי.

התחלתי לבכות.

צלמי פפראצי באו לעברי.

ניסיתי לסלק את כולם אבל הם המשיכו לצלם.

לא אכפת לי. שיצלמו.

"אני." אמרתי לעצמי בשקט.

"אני הרגתי אותה." המשכתי.

קמתי משם, והלכתי. לא יודע לאן. פשוט הלכתי.

עברתי ליד התמונה, שכנראה עפה מהמכונית של גיאורג בעת ההתנגשות.

היא שכבה שם על הכביש, שבורה.

-------------------

מנקודת המבט שלי (יסמין) :

"ביל?" קראתי.

"מה את עושה כאן, אהובתי?" הוא שאל.

"הגיע היום שלי, אני מניחה. " אמרתי לו.

כל כך שקט ושלו כאן.

שמחתי שכאן אבלה את כל הזמן שלי עם ביל.

"הגעת מוקדם יותר ממה שציפיתי." הוא אמר לי.

"כן.." אמרתי.

"אממ.. התינוק?" הוא שאל.

"היה אחד כזה?" הוא המשיך.
"היה." אמרתי.

"זאת הייתה תאונת דרכים. הוא מת, גם." אמרתי בעצב.

"אני מצטער לשמוע זאת." ענה לי.

"מה עם טום?" שאלתי.

"מה איתו?" הוא שאל.

"הוא נשאר שם..לבד." אמרתי.

"הו, אני מכיר אותו. הוא יסתדר." ביל אמר לי וחייך.

הסתכלתי בעיניו של ביל, והוא בשלי.

החזקתי את ידו חזק.

שום דבר לא יכול להפריד בנינו עכשיו, כשאנחנו בגן עדן.

חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
אופירושקה ^^ הקאקאשקה



Male
מספר הודעות : 386
Age : 24
Registration date : 30.08.07

הודעהנושא: Re: "החיים לדוגמא"-פרק 21 [אחרון] עמ' 16   Mon Oct 22, 2007 2:12 pm

יואואואו סאאפירוש,
אני יירצח אותך!
דיי את כותתבת כזה יאאפה ומררגש אמא.
אהבתי ת'סיפוור ברמות של התממקרות אני אומרת לך,
אין.. הסייפור הזה פששוט מדהים כמוך D:
לאביו 3>>
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
Burn Your Friends XD



Female
מספר הודעות : 2564
Age : 23
Registration date : 31.08.07

הודעהנושא: Re: "החיים לדוגמא"-פרק 21 [אחרון] עמ' 16   Mon Oct 22, 2007 3:33 pm

מהמם
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
Tokio Hotel

avatar

Female
מספר הודעות : 809
Registration date : 18.08.07

הודעהנושא: Re: "החיים לדוגמא"-פרק 21 [אחרון] עמ' 16   Wed Oct 24, 2007 8:26 pm

מדהיייייייייייייםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם !
את מדהימה ~!!!!!
לא ... לא מדהימה ...
את ... אמממממ ... מדהימה !!!!!!
(רק בהגדלה XD)
חזרה למעלה Go down
צפה בפרופיל המשתמש
 
"החיים לדוגמא"-פרק 21 [אחרון] עמ' 16
צפה בנושא הקודם צפה בנושא הבא חזרה למעלה 
עמוד 10 מתוך 10לך לעמוד : Previous  1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10

Permissions in this forum:אתה לא יכול להגיב לנושאים בפורום זה
 :: פאנפיקים-
קפוץ אל: